פס"ד בתביעה ל"מזונות ומדור" עבור שני קטינים

ההליך:

1.   לפניי תביעה שהוכתרה כתביעה ל"מזונות ומדור" עבור שני קטינים xxx ת.ל 29.12.2006 ו-xxx ת.ל 30.04.2008 ( להלן: " הקטינים") שהוגשה באמצעות אימם (להלן:" האם ו/או התובעת") כנגד אביהם הנתבע ( להלן: " האב ו/או הנתבע" ).

רקע עובדתי:

2.   הורי הקטינים נישאו ביום 28.06.2006 והתגרשו ביום 13.07.2010.

3.   האם הגישה תביעת מזונות קטינים בבית משפט זה בתמ"ש 31877/06/10 במסגרתה הגיעו הצדדים לידי הסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 21.10.2010 לפיו האב ישלם מזונות עבור שני הקטינים בסכום של 2,500 ש"ח לחודש. הובהר, כי החלוקה הינה, 1,300 עבור הקטין xxx ו- 1,200 ש"ח עבור הקטין xxx.

עוד נקבע, כי בנוסף לדמי המזונות ישא האב בסכום של 2,000 ש"ח בחגי ישראל כאשר עבור כל חג ישלם 500 ש"ח.

4.   עתה שבה האם והגישה תביעת מזונות שהוכתרה כ" תביעת מזונות ומדור". מנגד טען האב כי המדובר בתביעה להגדלת מזונות ולא בתביעה עצמאית.

5.   התקיימה ישיבת הוכחות הצדדים הגישו סיכומיהם. עתה הגיעה העת ליתן פס"ד בתיק.

תביעה עצמאית או תביעה להגדלת מזונות:

6.   תחילה יש לדון בשאלה האם המדובר בתביעה ראשונית או שמא בתביעה להגדלת מזונות הדורשת הוכחת שינוי נסיבות כטענת הנתבע.

7.   לטענת הנתבע יש לראות בתביעת מזונות שלאחר הסכם שאושר על ידי בית המשפט, כתביעה להגדלת מזונות ולא כתביעה ראשונה ועצמאית. לטענתו התפיסה הרווחת היום היא, כי בהעדר נסיבות ברורות שסוגיית מזונות הקטינים לא נשקלה עם טובתם, הרי שההסכם מחייב את הקטינים ורק בהוכחת שינוי נסיבות מהותי, ניתן לעקוף את פסיקת המזונות שנקבעה בהסכם.

8.   מנגד טוענת האם, כי אומנם הסכם המזונות קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה, אולם סכום המזונות שבהסכם נמוך אף מסכום המזונות המינימאלי אשר נוהגים בתי המשפט לפסוק לקטינים. הסכמתה לסכום זה ניתנה על סמך הבטחתו של האב, כי יעזור במימון הוצאות הקטינים מעבר לסכום זה ובפועל לא עמד בהבטחתו. בנסיבות אלה טוענת התובעת, כי לאור העובדה שהקטינים לא היו צד להסכם אשר נחתם בין הוריהם, ובהיעדר בחינה עניינית של מזונותיהם, הרי שההסכם אינו מחייב אותם כלל ועיקר.

9.   כאשר הורה מבקש לשנות מזונות אשר נקבעו בהסכם בין ההורים, כפי שקורה במקרה דנן, מתעוררת השאלה באם המדובר בתובענה עצמאית וחדשה, שהרי הקטינים לא היה צד להסכם, או שמא, המדובר בתביעה להגדלה, שהרי מבקשים להגדיל הסכום אותו אמורה לקבל האם עבורם, הדורשת, בעצם, הוכחת קיומו של שינוי נסיבות.

המסגרת הנורמטיבית:

10.  בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבג"צ 4407/12 פלוני ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' (מיום 7/2/2013), לסוגיית התביעה העצמאית של קטינים בנוגע למזונותיהם והאבחנה בין תביעה "רגילה" לשינוי מזונות קטין לבין תביעה עצמאית של קטין, כאשר בית המשפט העליון נדרש למבחן, או המבחנים, לשם אבחנה בין שני סוגים אלה של תביעות.

11.  בית המשפט העליון סקר בגדרי אותו פסק דין, את ההלכה שהתפתחה במהלך השנים, את התמורות שחלו בה ואחזור בקצרה על פסקי הדין המרכזיים שדנו בסוגיה זו קודם לאותו בג"צ.

12.  עפ"י דעת הרוב נפסק, כי המבחן הנוהג בשאלת התביעה העצמאית הינו המבחן המהותי. כבוד השופט רובינשטיין הגדיר זאת בפס"ד הנ"ל כי:

"המבחן הוא, איפוא, אמיתיות ההליך בכל הנוגע לקטין, לאחר שבית המשפט וידא, באמצעות ייצוג וחוות דעת לפי הנחוץ, כי ענייניו של זה נשקלים באופן שאינו טבול בסכסוכי הוריו...".

13.  עוד מוסיף כב' השופט רובינשטיין בהקשר זה: